חיפוש
  • Shahar Hen

תכנית המיסים של הנשיא ביידן

אני הולך לכתוב דעה לא פופולרית.



אני בעד העלאת מיסים.

איזה מיסים? כל מס שיפגע בכוח הקניה, עכשיו.

אפשר לומר שהעלאת המיסים שיוזם הנשיא ביידן היא אחד הדברים הנכונים כעת לכלכלה שלו.


מדוע?

המשבר האחרון הביא איתו מספר צעדי התערבות.

א. הגדלה משמעותית ביותר של היצע הכסף. גם בשוק ההון על ידי רכישת אג"ח וגם מחוצה לו על ידי חלוקה של כסף לאזרחים.

ב. הורדה של שיעור הריבית.

ג. תכנית השקעה בתשתיות (שטרם אושרה). אם וכאשר תאושר, האפקט שלה יורגש בטווח הארוך. מטרתה, היא לא רק לשדרג את התשתיות בארה"ב שסובלות מהזנחה ארוכת שנים, אלא גם כדי להחזיר את המשק לתעסוקה מלאה.


אי לכך, הביקוש המצרפי למוצרים ושירותים גדל.

הכלכלה כבר היום חווה מחסור בגורמי ייצור, דבר הפוגע בהיצע של מוצרים ושירותים. אנחנו רואים איך חברות ממגוון תחומים מתחרות על גורמי ייצור (עובדים) במיוחד בנגזרות השכר (מציעות שכר חלומי ואוף אחד לא בא). זה קורה בעיקר בענף הטכנולוגיה, לרבות השבבים שהיא התשתית לכל, אבל לא רק שם.


הדבר מביא איך לא - לעליית מחירים!


זה בולט גם בישראל.

עד לפני חודש החניון מחוץ למשרד שלי עלה 20 ש"ח ליום. המחיר החדש עומד על 24 ש"ח גידול של 20%!

לפני שבוע גם אבו חמיס, הבחור שאני רוכש ממנו את הפחמימה היומית שלי ביפו, העלה מחיר מ7 ל8 שקלים למאפה.


הגידול במכירות לכאורה של החברות לא מביאה לעליה בתוצר. אבו חמיס מוכר לי בסופו של דבר מאפה אחד.

מכירת מוצרים במחיר גבוה יותר בעוד שהתפוקה נותרת ללא שינוי היא פייק.


כעת הכלכלה נמצאת בתחילת הנסיעה על המסלול. שיעור האבטלה יורד אט אט ומי שבבית עושה זאת בעיקר מרצון.

עכשיו חשבו על תרחיש בו הכלכלה עובדת על 100 קמ"ש כמו בימי טרום המשבר. רק לא בעוד שנתיים, אלא בעוד חודשיים. כלומר, מאפס למאה תוך זמן קצר. כך היא מתחממת יתר על המידה. כמו מנוע של רכב שנוסע בסל"ד מאוד גבוה.


הוצאות הממשלה גדלות, דבר שישפיע על הכנסות משקי בית, שישפיע על הביקוש המצרפי למוצרים ושירותים, שישפיע על עליית מחירים - כל עת שההיצעים בשוק אינם תואמים.


העלאת מיסים עכשיו מאפשרת ריסון אינפלציה בטווח הארוך על ידי ריסון כוח הקניה. תהליך שלוקח זמן כשלעצמו.

העלאת מיסים עכשיו תעודד את החברות להוזיל עליות ייצור ולמקסם את הפעילות העסקית שלהן כדי להראות שורות תחתונות חזקות.


מכאן, מהי אסטרטגיית ההשקעה שלי לתקופות כאלה?


1. הגדלת החשיפה ל Cyclical. כדוגמת Airlines, Hotels, Retail, Automakers, Manufacturers.

2. צמצום השקעה בDefensive, כלומר, חברות שהכנסותיהן ורווחיהן יציבים פחות או יותר ללא תלות בפעילות הכלכלית במשק.

3. הגדלת החשיפה לחברות בעלות אוריינטציה לחומרי גלם.

4. הפחתת ההשקעה באג"ח מדינה, לרבות אג"ח עם מח"מ ארוך טווח לאור הרגישות הגבוהה להעלאת ריבית. כתבו על הנושא רבות בחודשים האחרונים.

5. הגדלת החשיפה לאג"ח בדירוג נמוך. לאור העובדה שעם חזרת הפעילות הכלכלית הסיכוי לדיפולט יורד.


כמובן שכל אפיק דורש ניתוח יסודי לפני ביצוע פעולה כזו או אחרת.

---------


שתי חברות מעניינות למעקב שאנתח כאן בהמשך:


1. האחת היא חברת התעופה אולטרא לואוקוסט ההונגרית WizzAir אשר נסחרת בבורסת לונדון תחת הסימול WIZZ.L.

המודל העסקי של וויזאיר לא מחדש הרבה. החברה מתנהלת באופן רזה לחלוטין, הדבר מתבטא בהיעדר צוותי קרקע, גיוס צוותי אוויר צעירים שיכולים לעבוד בשכר נמוך, ושירות לקוחות מבוסס מובייל.


הצי מונה 135 מטוסים הפועלים ב164 שדות תעופה ומטיסה בימים רגילים 40 מיליון נוסעים בשנה. בחודש מארס השנה החברה כבר פעלה ב68% מכוחה.


העקרונות העסקיים שמנחים את WizzAir:

א. Mobile First.

ב. Self Service and automation.

ג. Travel Experience




2. החברה השניה היא חד אסף, חברה מעכו לייצור פלדה עם מפעלים בעכו, קריית גת ורומניה, מייצרת ברזל בניין גולמי, מעובד, רשתות, קונצרטינות ועוד.

במהלך השנה החולפת החברה נכנסה לתהליכי התייעלות, כמו סגירת מפעל מוליכי תבל שהיה בבעלותה וזאת עקב ייבוא זול של מוליכי נחושת ואלומיניום מתורכיה. כמו כן, ביתר מפעליה נקטה החברה בצמצום תפוקה משמעותי ושינתה חלק מהפעילות לפעילות ייבוא על מנת לנצל את שער הדולר הנמוך ומחירי הברזל בתורכיה.






מוזמנים להתחיל בבדיקות עצמאיות לחברות הנ"ל ולכתוב כאן את הדעות שלכם. ובמיוחד כאלו שנוגדות את הפוסט.


מטרת התוכן היא לימודית בלבד ואין באמור להוות ייעוץ השקעות או שידול לביצוע פעולת השקעה.





303 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול